החלטה בתיק עת"א 27298-02-12

1.         העותרים, אסירים לתקופות שונות, שהיו במועד הגשת העתירות והדיון בהן באגף ההפרדה הארצית בכלא השרון (עותרים 1 ו- 2) ובכלא איילון (עותר 3) מלינים על אפליה ביניהם לבין אסירים בטחוניים, שאינם נתונים בהפרדה, שתנאי מאסרם טובים יותר.

2.         לטענת העותרים, תנאי מאסרם קשים מנשוא והחלטת המשיב שלא להעניק להם את התנאים שמקבלים אסירים בטחוניים, כשאין בהם כדי לפגוע במטרות החזקתם בהפרדה, היא לא סבירה, מפלה, לא מידתית ולא נועדה לתכלית ראויה.

            לטענתם, תנאי המאסר השונים בכל הקשור לקניות במרכז המכר, יכולת צפייה בערוצי טלוויזיה רבים יותר, קבלת מכשירי ספורט מעמותות וארגון הצלב האדום ואיזוק בזמן בדיקת סורגי תאיהם לא נובעים משיקולים עניינים והענקתם לאסירים בטחוניים ומניעתם מהם היא אפליה אסורה.

3.         ב"כ המשיב טוענת בסיכום תגובתה לעתירה מיום 29.5.12 (עמ' 26 לתגובה) שעקרון השוויון הוא בסיסי וחשוב ויש לפעול לאורו אך הוא לא יכול להיות מיושם במלואו לאור השוני המהותי בין העותרים ואסירי הפרדה לבין אסירים בטחוניים ולאור הצרכים השונים שנובעים משיוכם לאוכלוסיה מסוימת בשב"ס.

אדון בנושאי העתירה עפ"י סדרם:

(א)       קניות במרכז המכר

1.         ב"כ העותרים טוענים, ועל כך אין מחלוקת, שכל עותר (כמו כל אסיר פלילי ואסיר פלילי שמוחזק בהפרדה) זכאי לרכוש מוצרים במרכז המכר בסכום של 1,500 ש"ח לחודש אך שלא כמו אסירים ביטחוניים הוא לא זכאי לרכוש עד 3 ק"ג עוף, בשר, דגים, ירקות ופירות.

2.         ב"כ המשיב טוענת שלא מדובר באפליה אסורה אלא בהבחנה מותרת בין אסירים פליליים לאסירים ביטחוניים בכל הקשור למוצרים שיכולים לרכוש אסירים ביטחוניים ולא רשאים לרכוש אסירים פליליים.

3.         ב"כ העותרים טוענים בטיעוניהם בכתב שאמנם סיווג העותרים גורר הבדלים בתנאי מאסרם אך המשיב לא מספק לעותרים מזון בהתאם לנוהל וללוחות המזון אלא מזון בכמות מעטה ובאיכות ירודה. לטענתם החלטת המשיב לאפשר לאסירים ביטחוניים לרכוש מוצרים שהעותרים לא יכולים לרכוש נובעת מלחצים פוליטיים ואין סיבה שלא לאפשר לעותרים לקנות במרכז המכר את המוצרים הנ"ל ומוצרי יסוד כמו קמח וסולת.

4.         ב"כ המשיב משיבה במענה לטיעונים בכתב ביום 6.9.12 שהטענה באשר לאיכות המזון היא מקוממת ולא מבוססת שכן העותרים, כמו אסירי הפרדה אחרים, מקבלים את ארוחותיהם בחמגשיות שמובאות לתאיהם והן המנות הראשונות שנלקחות מכלל מנות המזון שיוצאות מהמטבח לחלוקה לאסירים.

            לטענתה, לוחות המזון שקיימים בשב"ס מזה 3 שנים נקבעו ע"י יועץ מזון חיצוני והם מותאמים לאוכלוסיות האסירים השונות, כאשר העותרים ואסירי הפרדה מקבלים מזון כמו אסירים פליליים.

5.         אני דוחה טענת ב"כ העותרים בכל הקשור לאיכות המזון שהם מקבלים שכן טענה זו לא עלתה בעתירה או בכל עתירה אחרת שהגישו העותרים ולאור האמור במענה הנ"ל מקבלים אסירי הפרדה, כמו העותרים, את הארוחות לפני כלל האסירים הפליליים ומשכך אין בסיס לטענתם באשר לקבלת שאריות מזון באיכות ירודה.

6.         מאחר והעותרים לא טוענים שהם מופלים לרעה בעניין זה ביניהם לבין אסירים פליליים חלה עליהם החלטת ביהמ"ש העליון ברע"ב 8355/10 שוראפי נ' שב"ס מיום 6.10.11, גם אם היא מתייחסת לאסירים פליליים שאינם מוחזקים בהפרדה, לפיה אסירים ביטחוניים מנהלים חיי שיתוף בעלי אופי קהילתי, בשונה מאסירים פליליים שמתנהלים באופן אינדיבידואלי ולא קבוצתי ולכן קיימת הבחנה ביניהם. העובדה שאסירים פליליים לא מקבלים הטבות שמקבלים אסירים ביטחוניים, שמורשים לבשל בשר בתאיהם, לא פותחת פתח להתערב בהחלטות המשיב בענין זה.

7.         לאור האמור לעיל אני דוחה את העתירה בכל הקשור לרכישת מצרכי מזון במרכז המכר.

(ב)       צפייה בערוצי טלויזיה

1.         העותרים טוענים שהמשיב מאפשר להם לצפות ב- 4 ערוצי טלוויזיה בלבד, ללא ערוצי סדרות וסרטים, בעוד שלאסירים ביטחוניים ואסירים פליליים ניתן לצפות ב- 14 ערוצי טלוויזיה.

            כמו כן, מבקשים העותרים מהמשיב להפעיל את ערוץ השידור של שב"ס ולשדר בו תוכניות לימודים ותוכניות שיקום וטיפול.

2.         ב"כ המשיב טוענת שהחל מחודש מאי 2012 עודכנה רשימת הערוצים בהם מותר לאסירים פליליים, כולל לאסירי הפרדה כמו העותרים, כך שהם יכולים לצפות בעשרה ערוצי טלוויזיה (ראה נספחים ז' ו- ח' לתגובת ב"כ המשיב מיום 30.5.12).

3.         לאור האמור במסמכים הנ"ל מספר ערוצי הטלוויזיה בהם רשאים העותרים לצפות זהה לאלה שבהם מורשים לצפות אסירים ביטחוניים (פרט לשוני בשפת השידור בשני ערוצים) ולאור פסקי הדין שהוזכרו בתגובת המשיב לא מדובר באפליה בין העותרים לאסירים  ביטחוניים ואני דוחה את העתירה בעניין זה.